זוהרן ממדאני, שנולד להורים ממוצא הודי-מוסלמי, ניצח במפתיע את הבחירות כראש עיר ניו יורק בעזרת הקול הצעיר. הוא מגיע מרקע לא שגרתי: ניסה להיות ראפר בעברו ועבד כיועץ למניעת עיקולים – לא ממש ניסיון במישור התעסוקתי. מאז ניצחונו, יש דאגה מהותית בקרב הקהילה היהודית. נשאלת השאלה: מה אפשר זאת והאם באמת צריך לדאוג?

התגובה הציבורית והכלכלית לבחירתו הייתה מיידית: אמנים רבים סרבו להופיע בניו-יורק וביטלו הופעות, וכמות הבליונרים שעזבו את העיר גדולה ממה שהעיר יכולה להרשות לעצמה. יהודים רבים עוברים עכשיו למיאמי ויש בהחלט הגירה שלילית מהעיר. מדובר בהגירה חזקה המונעת מחשש ממדיניותו הכלכלית של ממדאני ומעמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל. ממדאני נבחר כמנהיג סוציאליסט דמוקרטי, ורואים שלמרות שאין לו מספרי מיליונר חזקים אם בכלל או מספרי ביליונר והוא חי בצניעות, בחירתו מעודדת תנועת נגד. עיריית מיאמי ביץ’ ומפתחי נדל”ן בפלורידה מנצלים את הפחד כדי לפתות עשירים, עסקים ואף תושבים יהודים לעבור לדרום.

מגמה נוספת מדאיגה ביותר היא תמיכה של כשלושים אחוזים מהקהילה היהודית באדם שהוא ראפר כושל אך נואם מלהיט לבבות. תמיכה כזו מעוררת תהיות לגבי האופן בו חלקים מהקהילה מפרשים את הזהות הפוליטית שלהם.
האם הקהילה היהודית החרדית או הליברלית ישנה בעמידה? מה קורה במוח של יהודים שמצביעים לראש עיר מוסלמי אחרי השביעי באוקטובר? מה קורה ליהודים שבוחרים באדם שהצהיר שיאסור את ראש ממשלת ישראל ברגע שיניח רגלו על אדמת ניו-יורק?

מנקודת מבט נומרולוגית-היסטורית, קיים מחזור של כ-400 שנה המצביע על התרחבות והתעוררות של כוח תרבותי-דתי, מגמה שנצפתה בעבר, לדוגמה, בתקופת עליית האימפריה העות’מאנית. ממדאני הוא כרגע סמל, אדם שהצליח לנעוץ נוכחות משמעותית בתוך תרבות מערבית, נוצרית ויהודית, והדבר מעלה תהיות לגבי המשמעות ההיסטורית של המגמה.

זה קורה מחדש, והעולם המערבי, שחושב שהוא חסין, עדיין לא מתעורר. האם ידעתם כי קטאר כבר רכשה יותר אדמות בלונדון מאשר מלך אנגליה? האם ידעתם כי במקסיקו סיטי נפתחו יותר מ-48 מסגדים השנה?

תרבות המערב המטריאלית ישנה בעמידה. ולאור הקשיים, אחרי המגמות במזרח התיכון ואירופה… ועתה שיש פרץ בחומה של ארצות הברית, הרי שהאוכלוסייה במערב לא מבינה כי מה שהם עשו לאינדיאנים – לפני מאתיים שנה – יכול לקרות להם, והם נתנו כניסה למהגרים האלה. רק תושבי ישראל שמבינים מהי סכנה, יודעים שיש להיות ערניים.

כאשר מסתכלים בנתונים של ממדאני רואים משהו מדאיג: הוא אוהב להילחם בדיוק כמו טראמפ. אצל צ’ארלי קירק זה עוד היה חבוי והוא היה אוהב להילחם דרך מילים או ויכוח. פה רואים לוחם. ומה שמנחם אותי זה שהוא נולד ב-18 (המספר 9) והוא באמת ובתמים רוצה לסייע לחלשים ומקדיש חייו לטובת החברה. הוא באמת מאוד הומניטרי. יש לו מספרי אהבה לניו-יורק, אדירים, לא פחות משל טראמפ, ויש לו מספרי “כוכב” סלבריטאי, ולכן ה’מטריקס’ מרומם אותו מעל מיליוני אנשים בארצות הברית בגיל צעיר, יש לומר.

לגבי הבטחות השווא של ממדאני לנסיעות חינם באוטובוסים, הורדת שכירויות והעלאת מיסים לעשירים – יש להכיר בכך שחלק מהבטחותיו חורגות מסמכותו המיידית של ראש עיר. הפער בין ההבטחות לבין הכוח לבצע אותן הוא מדאיג. אם העיר ניו יורק נפלה לרגליו של מועמד שאינו בעל כוח ביצוע מלא, עלינו להיות עירניים.

עוד בעיה מרכזית היא נוכחותו של 72 בין השם של דונאלד טראמפ וממדאני. כן יש מספרי ריבים ואחד יכול להרוס את גורלו של השני. אולם טראמפ ידוע כמי שיכול להפוך את עורו אם יש לו עם מישהו 72. זה אומר “הקשר עובד” למרות האמירות הקשות. קשר זה בא לידי ביטוי מיידי ודרמטי בפגישתם האחרונה בבית הלבן. הציבור והתקשורת ציפו לעימות, אך טראמפ וממדאני יצאו עם הצהרה מפתיעה על שיתוף פעולה בתחומי הדיור ומחירי המחיה. טראמפ עצמו הודה: “הסכמנו על הרבה יותר ממה שחשבתי”, מה שממחיש את יכולתו של הקשר 72 להפוך אויבים פוליטיים לאנשים שעובדים יחדיו למטרה משותפת. ממדאני הבהיר לאחר הפגישה כי הוא עדיין עומד מאחורי ביקורתו על טראמפ, והדגיש כי הקשר הוא פרגמטי לחלוטין, המונע על ידי הצורך לספק פתרונות למשבר הדיור ויוקר המחיה בניו יורק.

זוהי הוכחה לכך שדמותו הלוחמנית מוכנה לשים בצד מחלוקות אידיאולוגיות למען מטרותיה ההומניטריות המוצהרות.

עוד נושא לדיון הוא שבחייו האישיים של דונאלד טראמפ יש נוכחות של שלוש דתות מרכזיות (נצרות, יהדות ואסלאם), כולל בת שהתגיירה ונשואה לבליונר יהודי, ובת שנייה שנשואה לבליונר מוסלמי. אולם, הניסיון שלו לעשות שלום, כולל דרישה לישראל לסגת מהשטחים שכבשה בסוריה השנה – וההסכמים שהוא עושה, יכולים לחמש את המדינות העשירות במזרח התיכון בטכנולוגיה עתידנית, מטוסים מתקדמים ולפגוע בביטחונה של רמת הגולן שנים קדימה.
הוא נוטה לערבב משפחה עם עסקים. הוא עצמו נוצרי: לזאת נוסיף את תלונותיו הרבות של טראמפ ליחס קשה מצד גורמים מוסלמיים לקהילות נוצריות במדינות אפריקה.

אני לא בטוחה שעסקאות השלום שלו באמת שומרות על השליטה הבלעדית הצבאית והאזורית של ישראל ולצה”ל ולראש הממשלה אסור לישון בעמידה כמו האמריקאים. טראמפ מסתדר עם מנהיגי המזרח התיכון יותר טוב מהאמריקאים, וישראל למרות הסכמי השלום צריכה להיות על המשמר ולא לאבד עליונות אווירית.

בהיותו של זוהרן ממדאני דמות ציבורית שהביעה בעבר עמדות ביקורתיות כלפי המוסד הציוני, הדבר מחייב עירנות. אסור לנו לישון בעמידה. יש לעקוב אחר כל פעילות פוליטית וציבורית שלו, ובמקרה שפעולותיו נוגעות לאינטרסים של ישראל או הקהילה היהודית בניו-יורק, על טראמפ לשים לב… להעיר ולשנות את המגמות.
רואים כי השניים ישתפו פעולה- משום שיש ביניהם 72 – והאמת אחרי בדיקת המספרים ביניהם אני קצת פחות מודאגת. כל עוד טראמפ שם – אני לא רואה בעיות.