על פניו נראה ששמו של בנימין נתניהו תמים מבחינה נומרולוגית, עד שצוללים פנימה ומגלים סודות שגם הוא עצמו אינו מודע להם.

לפני שמתחילים, חשוב לדעת – לבדוק את המספרים האישיים זה חיוני, אבל החשוב ביותר הוא להבין מה כדור הארץ עצמו “אומר עליו”: האם הוא מהלל אותו במספרים או חוסם אותו?
לדוגמה, לסטיב ג’ובס – מייסד אפל – היו מספרים זהים ל־Delete במקלדת שלכם. כמובן שאין זה המקרה אצל בנימין נתניהו.

עוד דבר שיש לבדוק הוא מה קורה מול המדינה שבה האדם ממוקם. לעיתים יש אנשים עם שמות מצוינים, אך התנגשות עם המיקום מפילה אותם שאולה…

ופה מתגלה משהו אדיר בין נתניהו וישראל, שמרמז כי נתניהו לא יימחק כל כך מהר מההיסטוריה של האנושות.

1) מספרי הכיבוש: כוחם של אלכסנדר, נפוליאון ונתניהו

זה מטורף – יש לו מספרי כיבוש כמו שהיו לאלכסנדר הגדול, נפוליאון, ישו (אצלו זה ממש בשם), וג’ינגיס חאן.
אני לא יודעת אם זה לשביעות רצון הקורא או למורת רוחו, אולם נתניהו מול המילה ישראל מראה מספרי כיבוש כמו שיש לסם אלטמן מול המילה AI, לג’ף בזוס מול אמזון, או למארק זאקרברג מול ארצות הברית.

כובש אומר שני דברים:
הראשון – אם נתניהו היה חי בתקופה של כובשים, עם מעבר צבא ממקום למקום על גבי פרשים, או אם היה מפקד על צבא בתקופת אימפריה – הוא היה הופך את ישראל למשהו לא פחות ענקי ממה שג’ינגיס חאן עשה לאימפריה המונגולית.
זה במספרים. זה במטריקס. ואם היינו לוקחים את נתוניו במנהרת זמן לתקופות קדומות – הוא יכול בהחלט להפוך את ישראל לשולטת על כל המזרח התיכון. הזוי אבל אמיתי, כי המטריקס נבדק במיליונים, ושם לא ניתן להסתיר דבר. זו פקודה בשמו.

ולכן, אתם לא צריכים להתפלא שישראל התמודדה על שבע מערכות שונות בשנתיים האחרונות ויצאה מנצחת. אלה כוחות גדולים בהרבה ממה שהיו לגולדה מאיר. ולכן כה עצוב שטראמפ הפסיק את כיבוש/ניקוי הרצועה מטרור – כי זה היה מסתיים בהצלחה ענקית, והעם הפלסטיני היה זוכה לשקט.

השני – הוא שעד שהוא לא יחליט – וזה לא צחוק ואמיתי לחלוטין – שהוא פורש מהפוליטיקה, הוא “כובש” את ישראל.
כי זה מול שמו, והמספרים לא משקרים. הוא יחליט מה יהיה – לא אנחנו.
וזה ההסבר לשש קדנציות שכבר מאחוריו – ואולי לשביעית שבדרך (ובהמשך אכתוב על דברים שבנט לא יודע על עצמו…).

לצערי, אין היום בפוליטיקה הישראלית – ואני אומרת זאת בבירור – אף אחד עם מספרים כה חזקים משלו, וזה מוביל אותנו לדבר הבא.

2) האריה מול הכתר: כוחות נתניהו חזקים בהרבה משל טראמפ

רואים בבירור שנתניהו לעיתים שוכח, מול מנהיגי ארצות הברית, מהם כוחותיו האמיתיים.
ההתנהלות האחרונה – ואני מבינה את שורשיה – מזכירה לי אריה אדיר ששוכח מי הוא, וחושב שהוא כלב חמוד המובל ברצועה.
ויש לדעת – אין היום, באמת אין, מישהו עם מספרים כה חזקים משלו – בעיקר גם עם השם “ביבי”.

אולי רק שי ג’ינפינג, מנהיג סין, או שחקן הכדורגל לאמין ימאל מראים כוח דומה.
טראמפ במספרים לא מתקרב לכוחות של נתניהו – יש לו רק מספרי כתר בארצות הברית, אולם השם טראמפ טוב יותר בניהול העולם ופחות בניהול ענייני המדינה שלו.
האמת – הוא תמיד מביא את אמריקה לבידוד, דיכאון והתכנסות פנימה.

ומה הבעיה עם זה?
טראמפ הפעיל מעורבות אישית כבדה בקידום העסקה ואף בדרכי יישומה, מה שהעמיד את נתניהו במצב מורכב: הוא נאלץ “ללכת על חבל דק” – מצד אחד היה עליו להיענות לדרישות טראמפ, ומצד שני להימנע מצעדים פזיזים שעלולים היו להכשיל את המשך העסקה.

טראמפ נוטה לנקוט בהצהרות פומביות חריפות. לדוגמה, לאחר שחמאס הודיע על השהיית שחרור חטופים, טראמפ איים כי “אם כל החטופים לא ישוחררו עד שבת – שהגיהנום יתפרץ”, והציע לבטל את הפסקת האש.
הצהרות אלו יצרו לחץ ישיר ודרשו תגובת אקרובט מצד נתניהו, שניסה לגבות את דרישת טראמפ מבלי לסכן את המשך המתווה.

אז מה הבעיה עתה? טראמפ דחף לעסקה שלאחריה הרצועה “תיבנה מחדש”, וכינה את המשך המערכה בתוך עזה “מאמץ שווא” – בניגוד להחלטת נתניהו להמשיך בלחימה עד להכרעה סופית של חמאס.
ואיך בדיוק אפשר לשקם את תושבי הרצועה אם החמאס יורה בהם מטווח אפס?

וזה המקום שנתניהו שכח מי הוא – ומי האריה השואג האמיתי שבמטריקס, ומיהו הפודל החמוד.
טראמפ הוא תופעה חולפת.
נכון, הוא מפרק אגף שלם בבית הלבן, עושה חריש עמוק במדיניות של עשרות שנים ומשנה כל כך הרבה בעולם – אך יש דיווחים לפיהם טראמפ פעל לרסן את נתניהו לאחר תקיפות ישראליות שנתפסו כהגזמה…

נתניהו יגיד שמדינת ישראל מקבלת החלטות מדיניות בכוחות עצמה?
האומנם? כשחתנו של טראמפ יושב בישיבות קבינט? כשיש אלפי חיילים אמריקאים בישראל?

3) מה טראמפ אוהב יותר: את ישראל או את נתניהו?

עניין נוסף ושלישי – רואים במטריקס שלטראמפ אין אהבה ענקית לא לשם “בנימין נתניהו” ולא לשם “ביבי”.
כן, הם מסתדרים – אך האהבה האדירה שיש לטראמפ היא למילה “ישראל”.
כפי שכבר כתבתי בשנת 2024 – עוד לפני שטראמפ נבחר – ישראל בראש סדר יומו של טראמפ בשנת 2026, כמעט בכל יום, והוא אובססיבי למה שקורה בה.

ואולי המומנטום לנקות את הרצועה מטרור כבר חלף.
תקוותי היא שעוד שנים רבות, כשנתניהו יפרוש, ישראל לא תשלם את המחיר של הלחץ האדיר שנעשה על הממשלה.

האם באמת יש לישראל עצמאות?
אולי עד שנתניהו יזכור שהוא אחד המנהיגים הוותיקים בעולם.

אז מה יהיה בסוף? פרס נובל או ביטחון?

בעולם המטריקס, מי שיש לו את הקודים החזקים ביותר – הוא המנצח.
נתניהו צריך לדעת שיש לו ייעוד ושליחות. במקום הראשון – ביטחונה של מדינת ישראל.
טראמפ, ואפילו סגנו ג’יי די וואנס (שאגב החליף שמות ארבע פעמים, ויש לו שם חזק יותר משל טראמפ…) – לא מתקרבים לקודים של נתניהו.

השאלה היא עכשיו – מה חשוב יותר לטראמפ:
שלווה במזרח התיכון?
שלום במדינת ישראל?
ביטחון מדינת ישראל?
או פרס נובל בשנה הבאה?

טראמפ מילדות חי בעולם עשיר של נדל”ן ושל סגירת עסקאות.
בעבורו, השגת שלום רחב במזרח התיכון היא עסקה (Deal) שתביא לו הכרה אישית מקסימלית – והכרה כזו מסתכמת בדרך כלל בפרס נובל או במוניטין היסטורי.
הוא בטח מתכנן לשים את שמו על עוד גורדי שחקים במזרח התיכון…

אולם אם התשובה היא פרס נובל – ישראל בצרה.
והאיש שהמציא את השמות “עם כלביא”, “מלחמת התקומה” – צריך לזכור: לא לביא ולא נעליים.
האריה השואג הוא דווקא הוא – לפי המטריקס. לא רק המבצעים שלו.

אני מקווה שלא הפלתי לכם את הלב…
יש מנהיגים שפשוט צריך לחכות שיגיעו לזקנה – או שיימאס להם להנהיג.
ובינתיים נראה כי “הכובש” עוד ידו נטויה, וגם רצונו לזכות בבחירות הבאות.