אם האנושות מתחילת התהוותה היתה עושה מרוץ שמות. מי היה מנצח?
אם היינו בודקים את השמות של כל מי שאי- פעם היה חי על כדור הארץ- למי יש את הקודים הכי טובים?
קודים מנצחים מביאים חיים מנצחים.
מי המנצח בתחרות השמות של המין האנושי?

בעולם – בין אם במטריקס ובין אם במציאות – מי שיש לו את הקודים הכי חזקים הוא השולט. כמו בטבע, החזקים שורדים, וכדי להתבונן לאורך ההיסטוריה ולגלות את קודים חזקים, לא צריך ללכת רחוק. יש מילים שמסחררות בליונים כבר מאות שנים, ודעו שהן החזקות ביותר.
אז איך יודעים מה השמות?

אלפי שנה מאז האנושות מתעדת את עצמה, פורצים בתודעתנו מנבכי ההסטוריה שמות שונים שוב ושוב….

אז מי לדעתכם נושא את השם עם הקודים הכי מפוצצים: בודהה? אייזק ניוטון? תות אנח אמון? קליאופטרה? אולי משה רבינו?
ואם הייתי נותנת לכם שאלון בו אתם תנחשו מהן המילים החזקות ביותר – עם הקודים המנצחים ביותר – מה או מי הייתם שמים שם? את איינשטיין? את אילון מאסק? את הבית הלבן?

אני אישית מצאתי בראש הרשימה משהו קצת מטריד… אני יהודיה, אולם חייבת להכיר בתופעה מטורפת של שילובי אותיות שיצרו משהו בלתי נתפס שמסביר מעריצים לאלפי שנה: ישו. אבל זה כלל לא שמו המקורי.

המקורי היה ישוע, אלא מדובר בשם “שהמציאו” לו אחרי. השם באנגלית, שישו קיבל מאות שנים אחרי לידתו, היה Jesus. בו רואים את הקודים הכי חזקים שראיתי מתוך מיליוני שמות שבדקתי, וזה מסביר את כוח הנצרות. לאחר מכן השביחו את כוחו הכללי של השם עם המילה Christ, “קרייסט”, ובכך נתנו לשם זה פקודה להניב מיליונים על בסיס יומי.

מי עוד מניב בליונים אפילו שהוא כבר לא כאן בכלל – משום פקודות במטריקס: וויליאם שייקספיר שעדיין מוכר ספרים, ג’יין אוסטן, פה נשים לעתיד גם את “מלחמת הכוכבים” ואפילו את הסרטים של אווטר שישרדו עוד שנים אחרי שיוצריהם יעלמו ויגרפו מליונים.

האמת מדהימה: אם לא היו מוסיפים את המילה Christ, אין ספק שישו לא היה נזכר לנצח. לשם זה יש את המספרים הטובים ביותר, אלה מספרים עולמיים אדירים, ואחריו הייתי ממקמת אפילו לא את אייזק ניוטון אלא את אברהם לינקולן, אלכסנדר הגדול וגם ג’ורג’ וושינגטון – שאגב “יושבים” על אותם פסוקים בתורה.

אך יש לדעת: יש שמות שגורמים לאדם להיחשב כאלוהות בפני עצמה. ולכן, כשהתעוררתי לתופעה הזו, פניתי אל התורה.התורה מאשרת: יש אנשים ששמם כה חזק שהם נחשבים לאלוהים – למרות שהם בשר ודם.

כאשר אדם נחשב לאלוהות, התורה כותבת זאת בריש גליי. דוגמאות מטורפות לכך קיימות גם בעולם המודרני: למשל, שחקן הכדורגל האגדי לאמין ימאל, בן 18, שמו שווה בגימטריה ל־אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים – וזה מסביר את ההיסטריה סביבו כבר בגיל צעיר. גם המנהיג הסיני שי ג’ינפינג – שמו שווה ל־וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.
המנהיג הסיני עם מספרי כיבוש עולמיים והוא לא חי בתקופה בה כובשים עוברים ממקום למקום ורוצחים אנשים כמו בתקופת ג’ינגיס חאן! פה הוא השתלט דרך עמו עם ייצור מטורף של כל דבר שזז במחירים הכי נמוכים עד כי כולנו תלויים בו.

ומה לגבי Jesus? התורה מתארת מה האדם ייצור בחייו ואיך יחשב. השם Jesus מתאר משהו בלתי נתפס: השם “ג’יזס” (80 בגימטריה) שווה למילה הַיְּהוּדִים, ומקורו היהודי ברור. הוא יושב על הפסוק:

לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת, וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי-כֹל, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.

זה אומר שמכלול האותיות מפעיל כמה ספירות בו־זמנית בגוף האור. זה מסביר מדוע מובילים רוחניים או שוחרי מידע רוחני טוענים שישו המקביל להורוס המצרי אינם ממש בשר ודם אלא רעיון שמפעיל ספירות בעץ החיים, במרכז הקוביה המטטרונית…

מי שברמה רוחנית נמוכה חושב שזו הערצה לדמות
מי שמבין יודע שמילים האלה מדברות על אורות בגוף האור. פה התורה מדברת על כמה ספירות: שימו לב גבורה, תפארת נצח, הוד….

ובינתיים, לא רק שמות היסטוריים או דתיים נושאים קודים רבי עוצמה. יש מילים ושמות פיקטיביים שכבשו את התודעה האנושית במשך דורות, ולעיתים אפילו חזק יותר משמות אמיתיים – למרות שאין לנו הוכחה שהאדם מאחוריהם באמת קיים. לדוגמה: שרלוק הולמס, סופרמן, הארי פוטר, רומאו ויוליה, משפחת סימפסון שמאחדת דורות ותרבויות, ו-מלחמת הכוכבים עם כל המיתולוגיה והעוצמה הקוסמית שבה.

גם שמות אלו, למרות שמדובר בדמיון טהור, מפעילים קודים רוחניים חדים מאוד: הם יוצרים מערכות אמונה, משפיעים על דמיון מיליונים ומניעים מציאות תרבותית שלמה. הם מוכיחים שהכוח של המילה אינו תלוי רק בדם או בגוף האדם – אלא באנרגיה שהשם עצמו נושא בתודעה העולמית. בקודים של השם!

חשוב להבין: הנצרות שונה מאוד מהיהדות – היא אינה מאפשרת שימוש חופשי בשם של ישו בקרב המונים, כפי שהיה אפשרי עם שמות כמו משה ביהדות או מוחמד באסלאם, שניתנים למיליוני אנשים בלי מגבלות. דווקא האיסור הזה, ההגבלה על השימוש בשם Jesus, העניק לו כוח יוצא דופן: השם עצמו הפך למרכזי, ייחודי ומופעל על ידי מיליונים ברמה רוחנית ותרבותית כאחד.

זוהי דוגמה לכך שהכוח של השם הוא במספרים או בגימטריה.

ומה עם שמות מקומות? גם להם יש כוח עצום, במיוחד כשמדובר במרכזי כוח גלובליים. לדוגמה, שילוב שמו של הבית הלבן עם אמריקה מראה על קודים שמושכים אליהם בליונים מכל העולם. האנרגיה הזו מגיעה דרכו, וכל מי שהיה בבית, או קשור אליו, מוסיף לגלי ההשפעה שמציפים את המקום. זה מסביר מדוע השם של הבית עצמו חשוב כל כך – הוא נשאר, בעוד שהמנהיגים באים והולכים. הבית ממשיך לפעול כנקודת כוח, מגדיר מציאות ומעצים את מי שנמצא תחת השפעתו.

וזה מעורר דאגה שדונאלד טראמפ “הרס” שליש מהאגף המזרחי של הבית הלבן! יש פה אמירה בלתי מודעת של: “אני משנה מהשורש את השלטון והמבנה שלו מהבסיס. אני חזק יותר מהבית”…

אז קשה לי כיהודיה שהשם “גיזס” כה חזק. הדבר היחיד שמנחם אותי הוא שישוע היה יהודי והלוואי ולא היו מחליפים את שמו.

בסופו של דבר, כל השמות – של אנשים, דמויות, דתות או מקומות – הם לא רק אותיות על דף.
הם קודים רבי עוצמה שמפעילים אנרגיה, מעצבים מציאות, ומכתיבים את הדרך שבה התודעה האנושית והיקום פועלים סביבנו.
השם הנכון, עם הקוד הנכון, יכול להרים אומה, להצית מהפכה, למשוך אלפי אנשים, או להפוך דמות למיתוס נצחי שאין לה תחליף.

וכשאתם מסתכלים על השמות שלכם – ותוהים על המשמעות, הכוח והמספרים שמאחוריהם – זכרו: אתם מחזיקים בידכם לא רק אותיות. אתם מחזיקים מפתח לעוצמה, לתודעה, למסתורין שמגדירים לא רק אתכם, אלא את איך העולם רואה אתכם.

אנחנ יצרנו והמצאנו את השמות האלה, וזה עידן בו אנחנו מגלים את כוחות הבריאה והיצירה שלנו, כאלוהות שמשחקת בצבעים, באותיות.